IRA SIMONÉ | LIFESTYLE en Instagram

Avatar

@irasimonov

IRA SIMONÉ | LIFESTYLE

FASHION INFLUENCER CREATIVE | TRAVEL | MOM OF TWO Bookings & Collab🌟[email protected]

103.3K Seguidores

1.4K Seguidos

4,728 Publicaciones

France

Estadísiticas más recientes

Basadas en las últimas 12 publicaciones

Likes Prom.

2,226

Comentarios Prom.

70

Ratio de Engagement
2.22%

Top @Mentions
  • @waldorfastoriajerusalem 3
  • @steuer_israel 3
  • @theduchessess 3
  • @laliv_boutique 3
  • @chanel.beauty 3

Top #Hashtags
  • #liveclicquot 1
  • #BeAGoodOne 1
  • #newyear 1
  • #myworld 1
  • #artlover 1

Actividad Semanal

Seguidores


Seguidores Ganados


Seguidos

Últimas fotos y Vídeos

2.4K 37

hace 6 horas

If these walls could speak what would they say? 🧡

963 12

hace 7 horas

Any architecture lovers in the crowd? 🙋🏼‍♀️🙋🏻‍♂️

3.1K 92

hace 1 semana

השנה היא 2020, התאריך הוא 19 לפברואר, יום רביעי. אני בדיוק סוגרת כרטיסים לפריז. הייתה לי הזמנה ביד לשבוע האופנה, חווייה מהממת בפני עצמה אבל מה שהפך את ההזמנה הפעם למיוחדת יותר מבד"כ זה שהיא כללה הזמנה לאירוח במלון שתמיד חלמתי עליו. ואני כבר מתכננת צילומים לעיר האורות, סוגרת פרויקטים, בוחרת סטיילינג. עוד נחזור לזה. זו הייתה תקופת ביניים. מצד אחד שאננות, גם בעולם וגם פה בארץ. מצד שני סוג של דריכות. עוקבים אחרי החדשות. לפחות אנחנו עוקבים. אז עוקבים ואף אחד לא מדמיין למה זה יכול להתפתח. שומעים על הדיאמונד פרינסס. שומעים על הישראלים השונים שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא הנכון. עדיין זה מרגיש קצת רחוק. ממשיכים בשגרה. זורקים איזה משפט כן צריך להיזהר. לשטוף ידים וכו'. עוד הולכים לקניון. מקיימים פגישות. חיים רגילים. כמו שאנחנו מכירים. כמו שאנחנו מתגעגים אל. אני מתרוצצת בין צילומים והפקות. ימים של עשייה. אפילו בפורים קבעתי עם לקוחות לפגישה באיזה קניון. כבר אז הכל היה ריק. הייתה התחלה של אווירה שונה. שאנחנו חוזרים משם, עומר מסנן "זה הולך להיות הפורים הכי עצוב אי פעם". הימים עוברים והחדשות רק הולכות וגוברות. אי ודאות. תסכול. פתאום זה לא רק פרשנים ושדרנים. פתאום זה מסיבות עיתונאים יומיומיות. משדרים פחד. התאריך של הטיסה לפריז כן - זו שאמרתי לכם שנחזור אליה התאריך ההוא התקרב. ואני, אמא ל 2, עומדת וחושבת לסוע או לא לסוע. אני מגיעה לדקה ה- 90. זה היה יום שישי ה 28.2. במקום לארוז אני כל היום בלבטים. דילמה של החיים. האם לסוע עם כל המשמעויות, או להישאר. מה יותר חשוב הגשמה עצמית? או להישמר בבית, שמא חלילה אדבק בטיסה. לא מפחדת על עצמי. אבל אם אחזור ויש את הדגירה... אולי אדביק את הבנות? או את אמא שלי? משפחה? חברים? מצד שני "כולה רק שפעת". ויש מסיכה. השעות עוברות. אני לא אורזת. נכנסת באובססיביות לאתר של הסטטיסטיקות של הקורונה שכולנו עקבנו אחריו באיזשהו שלב. ומרעננת כל 2 דקות. לראות אם משהו השתנה בצרפת. בסוף מגיע הערב. באמצע מהדורת שישי אני מכריזה "אני לא נוסעת". בא לי לבכות. הבא לי הזה באמת הופך לדמעות. הרי אנשים נוסעים, טסים (עוד אין סגר) ואנשים חיים את החיים. ורק אני מגבילה את עצמי. השנה הזו חידדה אצלי שהחיים לפעמים חזקים מאיתנו. אבל היא גם לימדה אותי על הכוח שיש בי. אז היום שנה אחרי. אני מסתכלת אחורה ולא מצטערת. כל מה שקרה, גם הדברים השליליים. הפכו אותי לאמא חזקה יותר, לאדם חזק יותר. אני ממשיכה קדימה, ולא מסתכלת לאחור. טוב אולי רק פעם בשנה ;-) שבת שלום, לאב יו.